Vayedaber

וּמְנַיִין שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּאֵשֶׁת אִישׁ. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְיָֽצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָֽלְכָה וְהָֽיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. כְּשֶׁתֵּצֵא מִבֵּיתוֹ יְהֵא לָהּ הֲוָיָה אֶצֶל אַחֵר. וּמְנַיִין שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּכָל הָעֲרָיוֹת. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רַב הוּנָא. וְיָֽצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָֽלְכָה וְהָֽיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אַחֵר. פְּרָט לְפָרָשַׁת עֲרָיוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומניין שאין קידושין תופסין באשת איש. דקאמר במתני' אם נתקדשה אינה צריכה גט:

כשתצא מביתו. אז יהיה לה קידושין ולא קודם:

רבי תנחומא. אמר מהכא נפקא דאחר יתירא הוא אלא פרט לפרשת עריות לא' מעריות האמורים בפרשה דלאו אחר הוא אצלה:

57a מַה אַתְּ מְקַייֵם לָהּ. בְּעֵד אֶחָד אוֹ בִשְׁנֵי עֵדִים. אִין תְּקַייְמִינָהּ בְּעֵד אֶחָד. נִמְצֵאת אוֹמֵר. עֵד אֶחָד מַתִּירָהּ לְיָבָם. אִין תְּקַייְמִינָהּ בִּשְׁנֵי עֵדִים. הֲוָה פְלִיגָא עַל רַב. דְּאָמַר רַב נַחמָן בְּשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רַב. נִישֵּׂאת עַל פִּי שְּׁנַיִם אֲפִילוּ דְהוּא אֲתִי אָֽמְרָה לָהּ. לֵית תני.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומשני רב מתניי' דגזרו על דבר שהוא מצוי. כדמסיק דדרך האיש לצאת ואין דרכה של האשה לצאת ומילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן:

מה את מקיים לה. כל הני מתני' דתני בהו באו ואמרו לה במאי עסקינן אם בעד א' או בב' עדים דאע''ג דעד א' מהימן באשה מ''מ בעי להא דלקמי':

וקאמר הש''ס דנ''מ דאין תקיימינה בעד א'. ומתני' דאמרו לה מת בעלך ואח''כ מת בנך ונתייבמה נמי מיירי בעד א' נמצאת אומר דעד א' מתירה נמי ליבם כמו לשוק. ובעיא היא בבבלי דף צ''ג ופשיט שם רב ששת דמהימן אפילו ביבמה:

אין. ואם תוקמי לכל הני בב' עדים הוי מתני' פליגא על רב:

אמרה ליה לית תני. איני מכירך וכדאמר רב בבבלי דף פ''ח וכדמוקי שם דאנן לא ידעינן ליה:

דרב אמר ניסת על פי שנים אפי' דהוא. אפילו בא הבעל לפנינו:

משנה: מִי שֶׁהָֽלְכָה אִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם בָאוּ וְאָֽמְרוּ לוֹ מֵתָה אִשְׁתֶּךָ וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ בָּאת אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת לַחֲזוֹר לוֹ. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁנִייָה וְהַשְּׁנִייָה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. וְאִם מֵתָה הָרִאשׁוֹנָה מוּתָּר בַּשְּׁנִייָה. אָֽמְרוּ לוֹ מֵתָה אִשְׁתֶּךָ וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ אָֽמְרוּ לוֹ קַייֶמֶת הָֽיְתָה וּמֵתָה הַוְולָד הָרִאשׁוֹן מַמְזֵר וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַמְזֵר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. כָּל שֶׁהוּא פוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ וְכָל שֶׁאֵינוֹ פוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵינוֹ פוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ מֵתָה אִשְׁתֶּךָ וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ. מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאָבִיהָ. מֵתָה וְנָשָׂא אֲחוֹתָהּ מֵאִמָּהּ וְנִמְצְאוּ כוּלָּן קַייָמוֹת מוּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִּׁית וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְאָסוּר בַּשְּׁנִייָה וּבָרְבִיעִית וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְאִם בָּא עַל הַשְּׁנִייָה לְאַחַר מִיתַת הָרִאשׁוֹנָה מוּתָּר בַּשְּׁנִייָה וּבָרְבִיעִית וּפוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְאָסוּר בַּשְּׁלִישִׁית וּבַחֲמִישִּׁית וְאֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואם בא על השניה לאחר מיתת הראשונה. שאמת היו הדברים של הראשונה ושאר הדברים שקר היו אסור' בג' מפני הב' ובה' מפני הד':

וברביעי'. מפני השלישי':

ואסור בשניה. מפני הראשונ':

ופוטרות צרותיהן. אם מת ובא יבם וייבם אחת מהן פוטרת צרתה:

מותר בראשונה בשלישית ובחמישית. שאינן קרובות זו לזו ואע''ג דהשלישית אחות השני' היא שריא דקידושי שני לא תפסי דאחות אשה היא לראשונה שלקח מקודם והויא לה כאנוסה ומפותה וקי''ל אנס אשה מותר לישא בתה וכן אחותה דלא אסרה תורה אלא אחות אשה בלבד והיכא דלא תפסי קידושין לאו אחות אשה היא וכן בחמישית אעפ''י שהיא אחות הד' מותר בה דהואיל ותפסו הקידושין בשלישית נמצאת ביאת רביעית שהיא אחות השלישית ביאת זנות היא ולא אסרה לחמישית עליו:

וחזרו ואמרו לו מתה זאת הרביעית ונשא אחותה מאמה. והיא רחוקה מן הג' ומן הב' ומן הא' ואח''כ אמרו לו כולן קיימות:

וחזרו ואמרו לו מתה השלישית ונשא אחותה. של שלישית זו מאביה ולא מאמה נמצאת רביעית רחוקה מן השני' וכ''ש מן הראשונה:

וחזרו ואמרו לו מתה השניה ונשא אחותה מאמה. שלא מאביה ונמצאת זו השלישית נכרי' אצל הראשונ':

אמרו לו מתה אשתך ונשא אחותה מאביה. שלא מאמה:

רבי יוסי אומר כל שפוסל כו'. מפרש בגמ':

ומותר בקרובות שניה. לישא בתה ושאר קרובותיה דקי''ל נושאין על האנוסה ועל המפותה:

ושניה מותרת בקרוביו. דנושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו:

מתני' מי שהלכה אשתו כו' מותרת לחזור לו. דקידושי שניה אינן כלום ואינן אוסרתה כדאמר בגמ':

הלכה: מִי שֶׁהָֽלְכָה אִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם כול'. כְּתִיב וְשָׁכַב אִישׁ אוֹתָהּ. שְׁכִיבָתָהּ אוֹסְרָתָהּ וְאֵין שְׁכִיבַת אַחֶרֶת אוֹסְרָתָהּ. וְאָמַר אַף הָכָא תַּחַת אִישֵׁךְ. פְּרָט לְאוֹנְסִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואימר אף הכא תחת אישך כתיב ודרשינן פרט לאונסין. כלומר דהא ברישא הלך בעלה למדה''י ואמרו לה מת בעליך ונישאת דנמי אנוסה הויא ואפ''ה גזרו בה רבנן ואמאי גזרו התם יותר מכאן דהא בשניהם אונסין אין אוסרין ואי משום דהוי לה למידק הכא נמי הוי ליה למידק ולא לישא אחותה:

גמ' כתיב ושכב איש אותה כו' ואין שכיבת אחותה אוסרתה. ולפיכך מותרת לחזור לו:

אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. גָּֽזְרוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מָצוּי וְלֹא גָֽזְרוּ עַל דָּבָר שֶׂאֵינוֹ מָצוּי. דֶּרֶךְ אִישׁ לָצֵאת לִמְדִינַת הַיָּם. וְאֵין דַּרְכָּהּ שֶׁלָּאִשָּׁה לָצֵאת לִמְדִינַת הַיָּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין. ואם תוקמי לכל הני בב' עדים הוי מתני' פליגא על רב:

אמרה ליה לית תני. איני מכירך וכדאמר רב בבבלי דף פ''ח וכדמוקי שם דאנן לא ידעינן ליה:

דרב אמר ניסת על פי שנים אפי' דהוא. אפילו בא הבעל לפנינו:

תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. מוֹדִין בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל בְּבָא עַל חֲמוֹתוֹ שֶׁפָּסַל אֶת אִשְׁתּוֹ. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. בְּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. פָּסַל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. לֹא פָסַל. חֲבֵרַייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה בָּאַשׁ יִשְׂרְפוּ אוֹתוֹ וְאֶתֶהֶן. מַה נָן קַייָמִין. אִם לְעִנְייָן שְׂרֵיפָה אֵין נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא אַחַת. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לִשְׂרֵיפָה תְּנֵיהוּ עִנְייָן לְאִיסּוּר. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ 57b אוֹתוֹ וְאֶתְהֶן. הוּא וְאֶת שְׁנִייָה. וְהָיוּ בֵית שַׁמַּי דָנִין. מַה בְמָקוֹם שֶׁבָּא אִיסּוּר הַקַּל עַל אִיסּוּרָה הַקַּלָּה אָסַר אֶת אוֹסְרָיו. כֵּיוָן שֶׁבָּא אִיסּוּר הֶחָמוּר עַל אִיסּוּרָה הַחֲמוּרָה אֵינוֹ דִין שֶׁנֶּאֱסוֹר אֶת אוֹסְרָיו. וְהֵיי דֵין אִיסּוּר קַל. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. רֹאשָׁה דְפִירְקָא. וְהָהֵן נוּקַל. אֵינוֹ אֶלָּא חוֹמֶר. שַׁנְייָא הִיא שֶׁנִּשֵּׂאת לוֹ דֶרֶךְ הֵיתֵר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומה במקום שבא איסור הקל כו'. אשת איש ולקמיה מפרש אמאי קרי לה איסור קל:

תני אמר רבי יודה כו' בחמותו. אם בא על חמותו נאסרה אשתו עליו וכדדריש לה מקרא לקמן. וכן הסוגיא בבבלי דף צ''ה:

שב''ש אומר פסל. דלית להו דרשא דאותה וילפי להו מק''ו לקמן:

טעמא דר''י. דחמותו פסלה אשתו דכתיב בחמותו באש ישרפו אותו ואתהן:

ומה אנן קיימין. מקרא הזה אם אינו ענין לשרפה דהא אין נשרפה אלא אחת דאשתו מה חטאה אלא תנהו ענין לאיסורא:

עד כדון כרבי עקיבא. זהו היא אליבא דרבי עקיבא דלא אייתר ליה קרא דאתהן לדרשא אחריתא:

כרבי ישמעאל. אבל לר' ישמעאל תני דמפיק לה לדרשא אחריתא:

אותו ואת שניי'. השנית כלומר אפילו אין כאן אלא השנית דאשתו מתה חייב בשרפה על חמותו וכן דריש בבבלי ואת אחת מהן אפילו אחת מהן קיימת וחמותו לאחר מיתה איכא בינייהו:

והיו ב''ש דנין. דאחות אשתו פסל' עליו אשתו:

אסר את אוסרו. נאסר בה בעלה האוסרה על אחרים:

על האיסור החמורה. אחות אשתו:

אינו דין שנאסר את אוסריו. שתאסר אשתו האוסרה את אחותה:

והיי דין. איזהו איסור קל שנאסר האוסר:

ראשה דפירקא. מה ששנינו בריש פירקין דאמרו לה מת בעלך ונשאת דתצא מזה כו':

וההן נוקל. וזה קל קרית לה בתמיה:

אינו אלא חומר. דהא אשת איש גמורה היא:

וקאמר שנייא היא הכא שהרי נשאת לו דרך היתר. דהרי סברה שמת בעלה ואפ''ה נאסרה עליו והוי ק''ו. ובבבלי מפרש דאשת איש קרי לה קל שאין האוסרה אוסרה כל ימיו שהרי יש לה היתר בגט ואחות אשתו חמורה שאשתו אוסרת אחותה כל ימיה:

רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר. בְּמַחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת הִיא מַתְנִיתָא. לָמָּה לִי מִשֶּׁנִּשֵּׂאת. אֲפִילוּ מִשְּׁנִּתְאָֽרְסָה. בְּגִין דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפֵּר. דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפֵּר אָמַר. מִן הָאֵירוּסִין מוּתֶּרֶת. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. בִּיבָמָה שֶׁנָּֽפְלָה לִפְנֵי שְׁנֵי יְבָמִים הִיא מַתְנִיתָא. עָשָׂה בָהּ אֶחָד מַאֲמָר וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ הַשֵּׁינִי. לָמָּה לִי עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר. אֲפִילוּ לֹא עָשָׂה בָהּ מַאֲמָר. לָמָּה לִי בָּא עָלֶיהָ. אֲפִילוּ לֹא בָּא עָלֶיהָ. בְּגִין בֵּית שַׁמַּי. בְּגִין רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנֵּי. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל בְּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא פָסַל אֶת אִשְׁתּוֹ. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. בְּבָא עַל חֲמוֹתוֹ. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. פָּסַל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. לֹא פָסַל. וְהָיוּ בֵית הִלֵּל דָּנִין. הָאִישׁ מוּתָּר בְּכָל הַנָּשִׁים וְהָאִשָּׁה מוּתֶּרֶת בְּכָל הָאֲנָשִׁים. קִידְּשָׁהּ. הוּא אָֽסְרָהּ וְהִיא אָֽסְרָתָהּ. מְרוּבָּה אִיסּוּר שֶׁאָֽסְרָהּ מֵאִיסּוּר שִׁהִיא אוֹסְרָתָהּ. שֶׁהוּא אוֹסְרָהּ לֵילֵךְ לְהִינָּשֵׂא לְאִישׁ זָר. וְהִיא לֹא אָֽסְרָתוֹ אֶלָּא עַל קְרוֹבוֹתֶיהָ בִּלְבַד. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. מַה אִם הִיא שֶׁאֲסוּרָה אִיסּוּר מְרוּבֶּה וְשָֽׁגְגָה עָלָיו בְּאִיסּוּרָהּ וְלֹא נֶאְסְרָה אֶלָּא לְמוּתָּר לָהּ. הוּא שֶׁאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר מְמוּעָט וְשָׁגַג בְּאִיסּוּרוֹ אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהֵא אָסוּר אֶלָּא לְמוּתָּר לוֹ. הָדֵין דִּין בְּשׁוֹגֵג. בְּמֵזִיד מְנַיִין. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹתָהּ. אוֹתָהּ שְׁכִיבָתָהּ אוֹסְרָתָהּ. אֵין שְׁכִיבַת אַחֶרֶת אוֹסְרָתָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מרובה איסור שאסרה. בעלה מאיסור כו':

האיש מותר כו'. קודם שקידשה:

והיו ב''ה דנין. ק''ו על אחות אשתו שלא תפסל אשתו ואע''ג דב''ש מודו בה נקט ב''ה שמקובל היה בידם דהק''ו היו ב''ה דנין. ובבבלי קאמר ר' יוסי הק''ו בפשיטות לכ''ע:

שב''ש אומרים פסל. את אשתו וכטעמא דר' יודה לעיל:

אמר ר''ש. דפליג על ר' יודא דלא נחלקו כו' וכר' יוסי בבבלי:

דתני. כמו תניא אידך היא וכן דרך הש''ס הזה:

ומשני בגין ב''ש ובגין ר''ש. דסברי לעיל פ''ה דהמאמר קונה והילכך קמ''ל דאפי' במאמר לחודי' קנה הראשון ואסרה על השני והאי דלא נקט מאמר בשני דר''ש סבר כר''ג לעיל פ''ה דאין מאמר אחר מאמר:

למה לי בא עליה. כלומר והשתא נמי דנקטת מאמר למה לי בא השני עליה אפי' עבד בה השני מאמר נמי אסרה:

למה לי כו'. אמאי נקט מאמר אפילו בא עלי' הראשון בלא מאמר וחזר השני ובא עליה:

עשה בה הא' מאמר. אסרה על השני וחזר ובא עליה השני אסרה על הראשון והיינו אסר את אוסריו:

ביבמה וכו'. והיינו איסור קל דלאו בעלמא הוא וכדמפרש ואזיל:

שהוא אוסרה לילך כו'. לכל העולם:

ושגגה עליו. ואם שגגה עליו באיסורה שזינתה בשוגג עליו:

ולא נאסרה למותר לה. לא נאסרה לבעלה כדדרשינן והיא לא נתפסה הא נתפסה מותרת:

ושגג באיסורו. אם שגג באיסור שאסרה עליו והיא אחותה:

אינו דין שלא יהא אסור למותר לו. לאשתו:

הדין. זה הדין מלמדינו לשוגג דלא פסל אשתו:

ומשני בגין דר' יוסי בן כיפר. דס''ל מחזיר גרושתו מן האירוסין מותרת ולהכי נקט משנישאת. דר' יוסי בן כיפר ריש פירקין:

במחזיר גרושתו היא מתניתא. ברייתא דקרי איסור קל במחזיר גרושתו משנישאת מיירי דאינה אלא בלאו ואסר את אוסריו דהרי האחרון אוסר על הראשון ואם חזר וגירשה השני והחזירה הראשון אסרה על השני דהדר הויא לגביה מחזיר גרושתו משנישאת והיינו אסר את אוסריו דנאסר השני זה שהיה אוסרה על הראשון וכדמוקי רב חסדא בבלי שם:

ומדייק הש''ס למה לי משנישאת. דאפי' נתארסה נאסרה:

אִימִּי אָבוֹי דִשְׁמוּאֵל בַּר אִימִּי בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא וָאַפִּיק לָהּ. דְּהוּא סָבַר כְּרִבִּי יְהוּדָה. אֶלָּא שֶׁהָֽיְתָה מִתְרַגֶּלֶת לָבוֹא אֶצְלוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הלכה כר''ש. וכן מסיק בבבלי דאין הלכה כרבי יודה והבא על חמותו לא פסל אשתו וכב''ה אליבא דר''ש:

אתא עובדא. בא' שבא על חמותו:

ואפיק לה. הוציא אשתו ממנו:

דהוא סבר כר' יודה. לשון שאיל' אם סבר כר' יודה:

אלא. וקאמר דלא היא אלא מטעמא שהיתה חמותו מתרגלת לבא אצלו ואצל בתה ולפיכך הוציא אשתו ממנו כדי להפרישו מאיסורא אבל לא מדינא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source